סר ג'רמי פראר, אחד מבכירי ארגון הבריאות העולמי, עוזב את הארגון

סר ג'רמי פראר, אחד מבכירי ארגון הבריאות העולמי וחבר בצוות ההנהלה של טדרוס, עוזב את הארגון.

אם השם הזה נשמע מוכר, יש לזה סיבה טובה.

פראר, רופא וחוקר מחלות זיהומיות בריטי, היה אחת מדמויות המפתח העולמיות בניהול המגיפה החל מתחילתה. באותה תקופה, הוא שימש כמנהל של קרן Wellcome, אחת מקרנות המחקר הביו-רפואי הגדולות והמשפיעות בעולם, המחזיקה כיום תיק השקעות של כ-40 מיליארד ליש"ט. לקרן גם קשר ישיר לתעשיית התרופות. היא הוקמה מכספי עזבונו של איל התרופות הנרי וולקם, ובמשך כחמישה עשורים הייתה הבעלים היחידה של חברת התרופות Wellcome, שנמכרה ב-1995 ל-Glaxo, והפכה בהמשך לחלק מ-GSK. כיום, Wellcome היא קרן עצמאית, ואחת המממנות של ארגון הבריאות העולמי. ב-2024 התחייבה להעביר לארגון 50 מיליון דולר במסגרת ההשקעה לשנים 2025-2028.

בתחילת פברואר 2020, הרבה לפני שהאפשרות שמקורו של נגיף הקורונה הוא במעבדה הוכתרה כ"תיאוריית קונספירציה", הוא היה אחד המומחים המרכזיים שניהלו מאחורי הקלעים את הדיונים על הנושא. ליתר דיוק, כפי שהתברר בהמשך, וכפי שהגדירו זאת האפידמיולוגים פרופ' קולין באטלר וד"ר דליה רנדול, הוא היה "דמות מפתח לצד ראשי גופי המימון האמריקאיים בדיכוי השערורייתי של הדיון בנושא".

אנטומיה של מגיפה: איך הפכו פראר, פאוצ'י וקולינס את המסגור על מקור הנגיף

עיתוי הפרישה מעניין במיוחד, דווקא עכשיו, כשהחקירה בארה"ב סביב פאוצ'י ועוזרו דיוויד מורנס מתחממת, וסוגיית הדיונים מאחורי הקלעים על מקור הנגיף מקבלת תפנית חדשה בעקבות הודאתו של מורנס בקשירת קשר להסתרת תכתובות ממשלתיות. משרד המשפטים האמריקאי הודיע השבוע כי מורנס הודה בקשירת קשר להונות את ארה"ב ולעקוף את חוק חופש המידע ואת חוק הרשומות הפדרליות, במסגרת התכתבויות שעסקו במענקים לחקר נגיפי קורונה.

בפברואר 2020 ניהל פראר שיחות והתכתבויות אינטנסיביות בנושא מקור הנגיף עם פאוצ'י, עם ראש ה-NIH פרנסיס קולינס, ועם קבוצה מצומצמת של וירולוגים בכירים. מה שהם אמרו בינם לבין עצמם בשיחות האלה היה רחוק מאוד ממה שהציגו לציבור.

ב-1 בפברואר 2020 ארגן פראר שיחת ועידה עם הקבוצה. גם קולינס העיד מאוחר יותר בקונגרס שפראר היה "בבירור האדם שארגן את השיחה". למחרת, הוא שלח לפאוצ'י ולקולינס מייל שבו סיכם את הערכותיהם של כמה מהמדענים, ובהם פרופסור מייק פרזן, החוקר שגילה לראשונה את הקולטן שבאמצעותו נגיף הסארס-קוב-1 נקשר לתאים אנושיים.

"[פרופסור פרזן] מוטרד מאתר הפורין ומתקשה להסביר זאת כאירוע מחוץ למעבדה (למרות שיש הן דרכים אפשריות בטבע אך מאוד לא סבירות)", הוא כתב. "אני חושב שזה הופך להיות שאלה של איך אתה מחבר את כל זה יחד, האם אתה מאמין בסדרה הזו של צירופי מקרים, מה אתה יודע על המעבדה בווהאן, כמה יכול להיות בטבע, שחרור בשוגג או אירוע טבעי? אני [מהמר על] 70:30 או 60:40".

כמה מהמדענים המכותבים הסכימו איתו. ד"ר אנדרו רמבוט, ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת אדינבורו, כתב בתגובה: "מנקודת מבט אבולוציונית (טבעית) הדבר היחיד כאן שנראה לי יוצא דופן הוא אתר הבקע-פורין". ואדי הולמס, מומחה אחר בקבוצה, העריך את הסיכויים כ-60:40 לטובת מקור מעבדתי. פראר עצמו כתב שהסיכויים הם "50:50".

במלים אחרות, בשלב הזה של הדיון היו חוקרים בכירים שסברו שהסיכוי שהנגיף דלף מהמעבדה גבוה בהרבה מהסיכוי שהוא הגיע ממקור טבעי, ואף היו מוטרדים מכך.

ואולם, החששות הללו נהדפו על ידי כמה מהמכותבים האחרים, שכמה מהם היו מעורבים בעצמם במחקרי ה-Gain-of-Function. המדען ההולנדי ד"ר רון פוצ'יר מאוניברסיטת ארסמוס, שהוביל בעבר מחקרים מסוג זה על נגיפי שפעת העופות (H5N1), כתב בתגובה: "ויכוח נוסף על האשמות כאלה יסיח ללא צורך את דעתם של חוקרים מובילים מתפקידיהם הפעילים, ויעשה נזק מיותר למדע באופן כללי. והמדע בסין בפרט״.

קולינס השיב כי הוא נוטה יותר לכיוון של מקור טבעי, והציע לכנס במהירות מומחים במסגרת שתעורר אמון, כדי להשליט את הטענה שהנגיף נוצר באופן טבעי. "ארגון הבריאות העולמי באמת נראה כאפשרות היחידה", הוא כתב. אחרת, "קולות של קונספירציה ישלטו במהירות ויעשו נזק פוטנציאלי רב למדע ולהרמוניה הבינלאומית".

פראר כתב לקבוצה בתגובה שהוא שוחח עם אנשי ארגון הבריאות העולמי בלילה הקודם, ושישוחח איתם שוב באותו יום על האפשרות שהארגון יכנס קבוצה שתבחן את מקור הנגיף. יומיים לאחר מכן כתב לפאוצ'י ולקולינס שהוא "דוחף שוב את WHO".

כעבור כשבועיים, פראר היה אחד מ-27 המומחים שחתמו על מכתב שפורסם ב-Lancet, שהצהיר על סולידריות עם המדענים ואנשי מקצועות הבריאות בסין, וגינה את הטענות שמקור הנגיף אינו טבעי, כשהוא מכנה אותן "שמועות", "מיסאינפורמציה" ו"תיאוריות קונספירציה".

תחקיר שפרסם הטלגרף הבריטי בספטמבר 2021 מצא של-26 מתוך 27 המומחים, כולל ג'רמי פראר עצמו, היו קשרים לחוקרים במעבדת ווהאן, לעמיתיהם או לגופים שמימנו מחקרים שם. שלושה מהחותמים, בהם פראר עצמו, היו אנשי Wellcome, שמימנה בעצמה בעבר מחקר במכון ווהאן לווירולוגיה. הטלגרף ציין גם שפראר פרסם מחקרים עם ג'ורג' גאו, אז ראש המרכז הסיני לבקרת מחלות, שאותו תיאר כ"חבר ותיק".

במקביל, כבר החלה העבודה על המאמר שיהפוך בהמשך למסמך המרכזי ששימש לביסוס הנרטיב נגד תרחיש המעבדה – " The Proximal Origin of SARS-CoV-2".

פראר היה מעורב באופן פעיל בתהליך שהוביל למאמר. בעדותו בקונגרס כינה אותו אחד המחברים, כריסטיאן אנדרסן, "דמות האב" של ה-Proximal Origin, והסביר שפראר עודד את הקבוצה לחקור את השאלה וקיים כמה שיחות עם אדי הולמס. בדיון אחר בקונגרס אף תואר פראר, גם מצד הדמוקרטים בוועדה, כמי שארגן את שיחת הוועידה ומילא תפקיד מוביל בניווט והנחיה של המאמר לאורך תהליך הביקורת והפרסום.

ב-8 בפברואר העביר פראר למשתתפי שיחת הוועידה טיוטה של המאמר, ובמרץ 2020 המאמר פורסם ב-Nature Medicine. המסקנה שלו הייתה נחרצת: "איננו מאמינים שתרחיש מעבדתי כלשהו הוא סביר".

המאמר הפך לאחד המאמרים המשפיעים ביותר בדיון על מקור הנגיף. בחקירת הקונגרס צוין כי הוא נצפה מיליוני פעמים וצוטט אלפי פעמים.

מ-Wellcome לצמרת ארגון הבריאות העולמי

פחות משלוש שנים לאחר מכן, בדצמבר 2022, הודיע WHO על מינויו של פראר למדען הראשי של הארגון.

לפני קצת יותר משנה, במאי 2025, טדרוס קידם את פראר לתפקיד עוזר המנהל הכללי, כחלק מצוות ההנהלה הבכיר של ארגון הבריאות העולמי, תפקיד שבו הוא מכהן עד היום. המינוי נכנס לתוקף ביוני 2025. טדרוס אמר אז כי הצוות החדש נבחר לאחר "שיקול דעת זהיר מאוד", וכי הוא המתאים ביותר להוביל את WHO מול אתגרי שנים הבאות.

הסיבה הרשמית שניתנה לפרישה לפי ה-WHO היא גילו של פראר. בספטמבר ימלאו לו 65, גיל הפרישה בארגון. דובר WHO אמר השבוע כי זו הסיבה לעזיבתו וכי מדובר בהליך רגיל. לכאורה, ההסבר פשוט. אבל האומנם זו הסיבה?

תקנון ה-WHO  מאפשר למנכ"ל להאריך את כהונתם של עובדים מעבר לגיל הפרישה. לעובדים רגילים ההארכה מוגבלת בדרך כלל לשנה בכל פעם ועד גיל 68, אבל התקנון קובע במפורש שהמגבלות האלה אינן חלות על בעלי תפקידים ברמת Ungraded – הקטגוריה שאליה משתייכים תפקידי עוזר המנהל הכללי.

ויש לכך גם תקדימים. ד"ר קריסה אטיין, למשל, נבחרה ב-2017 לכהונה נוספת כמנהלת PAHO, המשרד האזורי של WHO לאמריקה, זמן קצר לפני שמלאו לה 65, והמשיכה לכהן עד ינואר 2023, כשהייתה בת 70.

גם בתוך הארגון עצמו יש מי שמפקפקים בהסבר הרשמי הזה. Health Policy Watch דיווח כי מקור המכיר את הארגון אמר שהטענה שפראר עוזב בגלל גיל הפרישה "לא הגיונית", והזכיר שבמקרים קודמים הארגון גילה גמישות לגבי גיל הפרישה של עוזר המנהל הכללי.

יתר על כן, רק לפני פחות משנה, בסוף 2025, מונה פראר כנציג WHO בוועדת האסטרטגיה ה-Global Fund. המינוי נקבע עד מאי 2028, או עד שימונה לו מחליף, ובנובמבר מונה גם לוועדה לבחירת הנהגת הדירקטוריון. מסמך של הקרן מיוני האחרון עדיין מציג אותו כחבר בוועדה. מינויים אלה מעלים את השאלה – אם אכן הפרישה בגיל 65 הייתה מהלך מתוכנן וידוע מראש, מדוע מונה רק חודשים קודם לכן לתפקידים שנועדו להימשך מעבר למועד פרישתו?

כאמור, העיתוי מסקרן. פראר עוזב דווקא עכשיו, כשהחקירה סביב פאוצ'י ומורנס מחזירה למרכז הבמה את מה שהתרחש מאחורי הקלעים סביב שאלת מקור הנגיף בתחילת 2020.

האם יש קשר בין הדברים? כרגע אין לכך ראיה, אבל החקירה רחוקה מסיום. הודאתו של מורנס מאשרת כעת במסגרת הליך פלילי כי הוא קשר קשר עם אחרים לעקוף את חוק חופש המידע ואת חוק הרשומות הפדרליות בנוגע לתכתובות על מענקים לחקר נגיפי קורונה.

ובמקביל נפתח השבוע מסלול חקירה נוסף. ב-19 באוגוסט דרש יו"ר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, ג'יימס קומר, משר הבריאות לשעבר חאבייר בסרה להסביר מדוע האייפון והיומן של פאוצ'י, שהתגלו רק לאחר חילופי הממשל, לא נמסרו לקונגרס במסגרת חקירת הקורונה הקודמת. בקשת המסמכים שנשלחה ל-HHS כבר בנובמבר 2023 כללה במפורש תכתובות של פאוצ'י ובהן המונחים "COVID-19", "gain-of-function" ו-"Wuhan", מונחים שלדברי הוועדה מופיעים לאורך היומן. 

קומר דורש כעת מבסרה להשיב בין היתר האם ידע על קיומם של הטלפון והיומן, האם קיימים מקורות מידע נוספים שלא נמסרו לקונגרס, והאם גורמים בממשל ביידן לחצו עליו להשמיט מסמכים. המועד שנקבע לתשובתו הוא 2 בספטמבר.